מסרים מהטבע: מודעות קהילתית כמרכיב מרכזי במערכות תומכות חיים | ד"ר לייה נאור

מודעות אקולוגית מתיחסת למגוון קהילות חיים שמקיימות מערכות יחסים ביולוגיות ואתיות בינהן מתוך הכרה בכל חלק מהמארג כבעל ערך ושהקיום של חלק אחד תלוי ב- Wellbeing של הכלל ולהיפך. תפיסה זו באה לידי ביטוי בקהילות אדמה או בדרך שבה שבטים שונים בעולם מתייחסים אל הסביבה – לוקחים רק את מה שנדרש לקיום עם כמה שפחות פגיעה באדמה, בחי ובצומח. 

המודעות הזאת משפיעה גם על תפיסת הזהות והשייכות של הפרט כתוצר של היחסים שהוא מחזיק; למשל האדם יענה לשאלה "מי אתה?"  דרך תיאור השייכות למרחב הגיאוגרפי שבו גדל, לשושלת היוחסין שלו, למקצוע המשפחתי ולקשר שלו עם האחר. למשל אצל המאיה במקסיקו, השלום שלהם – Lak'ech In, פירושו – אתה האני האחר. באפריקה אצל שבט הזולו – Ubuntu פירושו אני אני בזכות אנחנו, או אצל האידיאנים מהלקוטה- Aho Mitakuye Oyasin שפירושו אני כל היחסים שלי. מתוך השייכות לאדמה, למשפחה ולקהילה האדם למד מיהו ומה תפקידו מתוך משמעות ושייכות.

תפיסה זו מייצגת תודעה קהילתית שלפיה אנו חלק ממארג גדול שמקיים חיים. אין התיחסות לשום דבר כמשאב שיש לנצל או כמשהו שצריך לשלוט בו אלא כחלק ממארג של יחסים, והחיים שלנו הם תוצר של היחסים שאנו מקיימים עם עצמנו, האחר והעולם. 

תפיסות אלו מאד שונות מתפיסות העצמאות, ההיררכיה והנפרדות שמאפיינות את העידן המודרני. העולם המערבי העביר את המשקל המרכזי מהקהילה והשבט אל הפרט, וההשלכות של כך הם הרבה מאד בדידות וחוסר שייכות. 

מחקרים כיום מוכיחים את מה שקהילות האדמה ידעו באשר לחיבור ולשייכות למערכות אקולוגיות.  למשל, מתוך מחקר ארוך שעוסק בתקשורת בין עצים והעברת מידע ביער, הפרופסורית סוזאן סימרד מביאה מבט חדש על האבולוציה 

"מבט שכולל שיתוף פעולה, אינטראקציה חזקה ותלות בין צורות החיים. החיים לא כבשו את כדור הארץ דרך לחימה אלא דרך קשרים (נטוורקינג). ההצלחה שלנו בהתפתחות החברה כמייצרת חיים, תלויה בחוזק של הקשרים הללו, עם אנשים וצורות חיים.  דרך ההסתגלות אנו מפתחים התנהגויות שעוזרות לנו לשרוד, לצמוח ולשגשג".

כמטפלת בטבע וחוקרת אני מתבוננת בטבע כמייצג את דפוסי החיים המקוריים, שיש בהם פחות ניתוק ויותר חיבור והדדיות.  אם נתבונן בטבע נראה שלמרות הרעיון של "עצמאות" ונפרדות – החיים הם מארג; אנו נושמים כי העץ הופך את הפחמן לחמצן, כשאנו הולכים אנו יוצרים הטבעה באדמה, כל צמח הוא בית לעוד צורות חיים, התפטרת שיוצרת קרום על הקרקע מעבירה חומרים, תקשורת ומזון דרך מארג גדול של חיבורים לשורשי העצים והצמחים, הדבורה זקוקה לפרח לדבש וכל עלה קמל הופך דשן לאדמה.

למה זה רלוונטי כעת? כיוון שכל מה שאנחנו עוברים בשנים האחרונות מדגיש את חשיבות הקהילה שתומכת, מאפשרת ומקדמת חיזוק של החוסן האישי והתפתחות משמעותית אישית וחברתית. 

אחרי מפגשים עם מאות שורדים, מילואימניקים ואלמנות מלחמה אני רואה עד כמה הקהילה מחזקת ומעצימה. כמו בטבע, המבנה הקהילתי האקולוגי במובן הרחב יכול לתת מענה להרבה מהמכאובים שאנו כואבים היום ולכן כשהמערכות הקיימות מתפרקות, חשוב לדעת מהם המאפיינים של מערכות תומכות חיים ואולי על בסיס זה ניתן ליצור מערכות "חברתיות ואקולוגיות" חדשות ובריאות.