ובסוף דבריו נפרד באהבה:

"היש הוא המפגש עם הנפלאוּת.

הולדתו של היש באהבה

 ותכלית הקיום הוא באהבה עם התשוקה לשוב אל האין.

ביטויי אין ספור לה: מהתאבדות ועד הקונצנזוס,

היחדנס הזה,

השיבה לרחם,

האתנוצנריזם,

אחדות השורה.

לא שבכל סיטואציה אחדות אינה ראויה.

היא חשובה מאין כמותה ובה צריך להנכיח את האהבה אבל באופן שמשגיב,

שמאפשר לנו להשתבח תוך כדי ביקורת על מה שהיינו,

שהננו.

מתפתחות אפשרויות נוספות לחינוך שמאתגר את הנורמליות,

שמאתגר את ההשתקעות שלנו באופנות ובזהויות הקפואות. 

נפתחות דלתות חשובות לחינוך לאהבה.

ואם אני יכול לסיים חלקי במפגש הזה שבו אני נפרד מכם אחרי כל כך הרבה שנים של תשוקה להיות חלק מהעשייה הזו –

אז אני אומר לכם שלום ותודה אין סופית

על האפשרות להיות חלק מהחבורה הזו,

מתוך תקווה שתמשיכו לחנך לביקורתיות, 

לחנך להתעלות 

אבל קודם כל 

ממקום של אהבה."