מה מצפה לנו עם פרוס שנה חדשה - שנת תשפ"ג? לֽמה אנו מוזמנים או נקראים? | פרופ' עפרה מייזלס
המרכז לחקר וטיפוח רוח האדם ראש השנה תשפ"ג ספטמבר 2022
שלום יקירי,
בחצי שנה האחרונה, מגיעים אלי נושאים ואירועים שעוסקים בקצה של החיים – במוות. חוויה מיוחדת אופפת אותי, עצב רב, ורכות, ואיטיות ותחושת פרידה. אנשים יקרים לי נפטרו ממחלה קשה. ברכה אורן סימון, אמו של אורן חברו של בני אורי שנהרגו יחד בתאונת הדרכים לפני 19 שנה, והיא מאוד חסרה לי כחברת נפש, כידידת אמת וכנשמה אחות. ועוד חבר וידיד קרוב, עמית לדרך הרוחנית, ושמו לא במקרה, ככל הנראה, אף הוא אורן (אורן ארגז) עבר למרחב שאינו גשמי, ודברים לזיכרו מתפרסמים בניוזלטר הנוכחי. והיו גם עוד מספר מקרים סביבי, חלקם ממש לא סבירים, ומשהו מכולם – קרא לי להבין – מה המסר.
התובנה הראשונה שעלתה בי הייתה הייחוד של מותו של כל אדם שמבטא אותו ואת נשמתו.
השיר של זלדה "לכל איש יש שם" עם לחנו של חנן יובל מבטא זאת טוב יותר ממני.
שכן השיר מסתיים כך ואין בו מתום:
"לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו מותו."
אבל יש כאן משהו מעבר לכך.
בינואר הקרוב אני פורשת ומסיימת, במובן מסוים את הפרק בחיי של עשייה אקדמית, הוראה ומחקר.
ואני יודעת שגם פה יש מעין מוות שכן יש כאן פרידה עמוקה יותר ומשהו מהותי משתנה בי, ולא ישוב עוד.
אני אמנם מחכה לכך ומתכווננת לשם כבר מספר שנים אבל מעניין שהפעם יש בי גם עצב, כמו גונג ענק עמוק ועמום בתוכי שמבשר פרידה.
רובכם מכירים אותי בשמחת החיים שלי אבל העצב הזה גם הוא היבט משמעותי מאוד של מהותי ויש בו עומק, ומרחב אינסופי ועוצמה גדולה עבורי.
יחד עם רבים אחרים גם אני מקבלת שמשהו עומד להשתנות, לא רק בחיי, אלא ככל הנראה בחיי כולנו.
משהו של תום עידן שלא ישוב ומעין השלה ופרידה מהיבטים שהינם כיום הווית ליבה של מי שאנחנו.השינוי קשור בריפוי של טראומות שצפות עכשו כדי שניתן יהיה לרפא אותן,
אבל תחושתי היא שהוא כולל גם שינוי משמעותי באופן בו נחוש ונפעל במרחבי הקיום.
דבר זה יבוא לידי ביטוי לא רק ברמה האישית אלא גם בשינוי משמעותי בהקשרים של ארגון חברתי כמו פוליטיקה,
כלכלה, התנהלות כחברה.
ניצנים של תהליכים אלו אפשר כבר לראות בשינויים בעולם העבודה, ברצון של אנשים במשהו אחר משמעותי בחייהם, וגם בתחום הכלכלי.
בניוזלטר הנוכחי בחרתי להביא סיכום קצר מספר מרתק ומעניין שכתב ג'ייסון היקל "פחות זה יותר" שמציע שינוי רדיקלי ואפשרי בגישה הקפיטליסטית העכשווית.
בצדק תשאלו, ומה עם המלחמה באוקראינה והאלימות בשיח הציבורי והפיצול שקיים בעולם וגם בארצנו בין אנשים, שקשה כל כך לגשר עליהם?
באופן לא מקרי, עלו בי דבריו של פרופ' אילן גור-זאב, חבר קרוב שלי שנפטר אף הוא ממחלת הסרטן לפני כעשור. הוא היה הוגה מדהים ובעל ראייה עמוקה למרחוק – חוזה עתידות.
אפיינה אותו גישה ביקורתית נוקבת על ההתנהלות הנוכחית של העולם והשיעבוד של האנשים שמפנימים ומשעתקים אותו.
ממש יום לפני שנפטר התקיים מפגש שלו באוניברסיטה עם חבריו, מוקיריו ואנשי הסגל של הפקולטה לחינוך.
אילן הגיע על אלונקה, חלש מאוד ונתן הרצאה מרגשת ומשמעותית מאוד על עצמו וחייו ומאין הגיע ועל הגותו.
אבל הדבר המפתיע בהרצאה זו היה המקום המרכזי שאילן נתן לנושא האהבה.
וכך אמר: "היש הוא המפגש עם הנפלאוּת. הולדתו של היש באהבה, ותכלית הקיום הוא באהבה."
בסוף דבריו נפרד באהבה "מתוך תקווה שתמשיכו לחנך לביקורתיות, לחנך להתעלות אבל קודם כל ממקום של אהבה. "
קטעים מנאום זה מופיעים אף הם בניוזלטר זה.
התובנות לגבי המרכזיות והמשמעות של האהבה כמקור רוחני מרכזי הגיעו לרבים מהמרחב הרוחני שחשים את הצורך והקריאה להפיץ את המסרים הללו. בניוזלטר הנוכחי ניתן לשמוע הרצאה מעניינת ומאירת עיניים של הרב אשרוב שמתבונן בכך מנקודת מבט יהודית ותפיסותיו מהדהדות בדמיונם לטקסטים של רבים אחרים כיום – כל אחד ואחת בדרכם ובאופני ההתבטאות שלהם.
מנקודת מבטי מדובר באהבה במובן האנרגטי שלה, כוח, אנרגיה שמחברת את כולם. ברור לי לגמרי שאנרגיה זו היא ביטוי של הרוחניות והיא אולי יסוד הארגון של העולם החומרי והרוחני ובבסיס החיבור בין בני אדם אבל גם בינם לבין הטבע וכל מה שקיים – ה- interconnectedness שמקיים את היש.
האנרגיה הרוחנית הינה אחד התחומים המשמעותיים ביותר בהקשר של ההתפתחות הרוחנית אבל כזה שבדרך כלל לא ממש מדברים עליו.
נכון שעד כה איננו יודעים "למדוד" אנרגיה זו אך יש לנו חוויות רבות לגבי השלכותיה על חוויות והתנהגות של אנשים.
כמו למשל, חווית הקסם שקורית לעיתים בקשר בין אנשים או זו של FLOW בהוראה בכיתה כשכל המרחב נחווה כמערך שפועל בתואם,
טיפולים אנרגטיים, השפעת הנוכחות של אדם אחד על אחרים שכולל העברה (Transmission) של איכות ועוצמה מאחת לשני,
וגם היכולת לדעת ולהבין משהו בלי שברור מקור הידע.
ממה שאני מקבלת – אנרגיה זו עוברת בנו ודרכנו ומשנה אותנו ומאפשרת לנו יכולות תיקשור,
יכולות לראות את הנולד, יכולות להבין ולדעת מה אחר מרגיש ומה עובר עליו וכנראה עוד שינויים
שקשה לנו לדמיין כשאנו חושבים מתוך המיינד של המבנה המוגבל העכשווי.אנרגיה זו, ככל הנראה, תאפשר שינויים מיטיבים מרחיקי לכת באופן הווייתנו וההתנהלות שלנו.
יש מצב שהשנה הקרובה תהיה שנה של שינויים משמעותיים בארגון החברה האנושית או לפחות התחלה ברורה שלהם.
התהליך הרי כבר החל.
אחד הדברים המרתקים בתהליך זה הוא הדמיון במסרים השונים שמאות אלפי אנשים מקבלים כמעט בו זמנית.
חלקם מפרסמים ומפיצים זאת וחלקם משאירים זאת בינם לבין עצמם.
אני רוצה לאחל לנו לקראת השנה הקרובה שנדע להקשיב לאותות ומסרים אלו,
לקבל בסקרנות את אפשרות השינוי
ולקחת אחריות על נתיב חיינו האישיים כבנות ובני אדם ונתיב חיינו כמין האנושי.
באהבה
עפרה
