התודעה של הטבע | מעבר לנראה לעין: תקשורת ואינטראקציה בין האדם ליער
סיכום אישי של הרצאה מעניינת בכנס " דרכים לדעת: מדע, מיסתורין והרחבת התודעה" שהתקיים בתחילת מרץ באוניברסיטת חיפה.
הכותבת, לימור שמש, בעצמה דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה היתה בין המציגים והמשתתפים בכנס. בפוסט בפייסבוק שלה היא מתארת את אחת ההרצאות שהרשימה אותה מאוד שהעביר פרופ' עמית רפאל צורן על התודעה של הטבע .
"אחד המושבים המרתקים שהיו בכנס היה "התודעה של הטבע: תובנות מתרבויות של ציידים לקטים, עצים ודבורים". הוא כלל 3 הרצאות משובחות אחת אחת.
אחת ההרצאות שפתחה לי את התודעה והייתי מרותקת לכל מילה כמו ילדה ששומעת עכשיו לראשונה סיפור מסקרן הייתה של פרופ' עמית רפאל צורן.
קודם כל יש לי הערכה אדירה לחוקרים שלא רק מסתכלים על מושא המחקר שלהם בזכוכית מגדלת מרוחקת ונבדלת אלא ממש מתפלשים היטב בתוך התכנים והדברים אותם הם חוקרים ועמית הוא דוגמה מרהיבה שכזו. אני רואה עכשיו שהוא בכלל שייך לבית הספר להנדסה ומדעי המחשב ונושא ההרצאה שלו היה רחוק שנות אור ממחשבים… (האמת שגם אצלי זה ככה אני שייכת לחוג לחינוך והקשר בין המחקר שלי לחינוך די רחוק, כנראה זה רק מראה על המוליטי- דסילפלנריות שיש היום ושאי אפשר באמת לבנות גדרות בין תחומי הידע והמחקר…) אניוואי… עמית שילב בתוך ההרצאה שלו סיפורים אישיים מרתקים שקרו לו עמוק בתוך היערות תוך כדי סרטי אנימציה מצוירים משובחים שממש המחיזו את העלילה..
אז אביא קצת מהפנינים שהצלחתי לדלות מתוך ההרצאה, אין ספק שאם הפוסט הזה היה מגיע ישר אחרי הכנס היו עוד כמה פנינים אך נסתפק במה שיש ואם את או אתה הייתם בהרצאה ותרצו להוסיף, אתם יותר ממוזמנים. אני יודעת כמה הדים היו להרצאה הזו אז אולי ביחד נצליח לדלות עוד כמה פנינים.
אז… היער! היער הוא מעבדת התודעה הכי חזקה עבור היצור שהוא אנחנו – בני האדם. שם למעשה התפתחנו. הייצור המורכב הזה – ההומוסאפינס קיים על הפלנטה בין 250-300 אלף שנה.
כל המודרניזציה והחיים המודרניים כפי שאנו מכירים כיום, בסקלת הזמן הזו קרתה בעצם שלשום, ובאופן אישי לא נראה לי שעוד עברנו את האבולוציה ואנחנו מותאמים עד הסוף לאורח החיים המודרני. את רוב האבולוציה שלנו עברנו באינטרקציה עם בית הגידול שלנו, עם הסביבה שלנו כמו שאר בעלי החיים בטבע שעברו אבולוציה כזו או אחרת והם היום מה שהם היום בזכות האינטרקציה עם הסביבה בה הם התפתחו. אז בית הגידול העיקר של ההומוסאפניס היה היער. ולא סתם יער, אלא יערות אלונים!
יער ראשוני הוא מערכת אקולוגית מורכבת ועשירה, שבה מתקיימים יחסי גומלין עמוקים ומגוונים בין רכיביה. יחסים אלו משפיעים באופן מהותי על התנהגותם של בעלי החיים והצמחים, תוך יצירת רשת קשרים עדינה ולעיתים סמויה מן העין . האדם, כחלק בלתי נפרד מהמערכת, משתתף באינטראקציות אלו – הגלויות והנסתרות – ומפתח ערוצי " תקשורת" בלתי ליניאריים עם היער.
תפיסת העולם האנימיסטית מייחסות לכל הקיים בטבע, עצים, צמחים, בעלי חיים סוכנות (agency).
זאת אומרת שאפשר לפתח מערכת יחסים עם עץ ספציפי והיא תהיה שונה ממערכת היחסים עם עץ אחר. פיל הוא לא חלק מהאובייקט הזה שאנחנו קוראים לו "פיל" וכל פיל הוא פשוט רק פיל, אלא אפשר לפתח מערכת יחסים ספציפית עם פיל ספציפי. בתפיסת העולם הזו יש תקשורות עם יישויות הטבע, אפשר לשאול שאלות את היער ולקיים מערכת בלתי אמצעית עם הטבע וגם לקבל ריפוי.
העץ הוא ממש בן משפחה, הוא מייצר חמצן, מהבלוטים אפשר לייצר קמח, העץ מספק הגנה מברקים ומקום מוגן וגם צל. העץ הוא יישות ולא אובייקט.
מה שקרה בעולם המודרני – ההומוסאפינס שכח מאין הגיע והחל להתייחס לעצים ובכלל לטבע כאובייקטים נפרדים וכך מליוני עצים נכרתו ועדיין נכרתים מידי יום.
עכשיו, אומנם אנחנו חיים בתוך בתים נפרדים עם קירות בטון, וברגע זה כל המידע הזה עובר דרך המקלדת של המחשב שלי דרך רשת המסיילום הוירטואלית הזו שנקראת פייסבוק שבאיזה מקום קצת (הרבה) החליפה בדיוק את סוג התקשורות הזו הבלתי תלויה, של האדם מול הטבע.
אך זו המציאות היום והרבה אנשים עוד ועוד נזכרים במה שטבוע לנו ב- DNA כבר אלפי על אלפי שנים. החיבור הזה עם הטבע, התקשורות הזו עדיין בנו. בדיוק כמו שציפור יודעת לנווט ולא אין לה GPS וגם לא וואיז. היא פשוט יודעת. גם אצלנו קיימת המערכת הזו.
עמית סיפר איך נקלע לסיטואציה לא נעימה בה פשוט הלך לאיבוד ביער. לא מצא את חפציו ופשוט איבד את דרכו. בהתחלה ממש נלחץ, וגם היה חם וכמובן לא היו איתו מים. אחרי מעל שעתיים של הסתובבות ולחץ שלא ימצא את דרכו הוא שמע את עץ האלון מדריך אותו לאן ללכת. הראש שלו אמר לו ללכת למקום אחר, אבל הוא החליט לנווט עם הלב וכך מצא לבסוף את דרכו. עמית תיאר את החוויה של הלחץ של "איך אסתדר בלי פלאפון בלי הדברים בלי מים". וכל הלחץ הזה בעצם כמו מנע ממנו לשמוע את קולות הGPS- הפנימיים, אלה שמחוברים לטבע. בדיוק כמו שאצל שבטים נידחים שעוד חיים את החיבור הישיר הזה לטבע זה פשוט קיים וחי ומתחוזק ביום יום. אז לכולנו יש את זה, רק צריך לרגע "להסיר את המודרנה". רגע לסגור את הטלפון לכבות את הוואי פיי ולהתחבר לוואי פיי עתיק עתיק שיודע להתכייל בדיוק לערוצים של התודעה האנושית שלנו.
יש עוד כמה פנינים מההרצאה הזו, וכבר שמעתי על כמה סיפורים של אנשים שהלכו בהשראת ההרצאה לפגוש את האלונים, וגם לי היה צירוף מקרים משעשע במיוחד עם עץ אלון בלי להתכוון בכלל, ואין ספק שככל שנתחבר יותר לערוציות הזו נגלה עוד עומקים, ריפוי ופשטות.
ולמה נזכרתי עכשיו אחרי כל כך הרבה זמן לספר על ההרצאה הזו? קודם כל כי זה באמת ידע שכולם צריכים לשמוע עליו ובלי קשר לכלום רציתי לכתוב על זה, וגם כי במקרה או שלא עמית יהיה הכותב הראשון בניוזלטר החדש שיצא בעקבות הכנס. הפעם זה לא יהיה על אלונים ויערות אלא מאמר מרתק שמחבר בין קבלה, פסיכדליה דרך 10 הספירות. במאמר עמית יבחן את נקודת המפגש שבין המחשבה הקבלית לבין חוויות מיסטיות ופסיכדליות. חוויות הניתנות לפרשנות דרך העדשה הקבלית, המציעה מפה סימבולית (מערכת הספירות) שמתארת את יחסי הגומלין בין הפוטנציאל האינסופי לבין הצורה הסופית, בין אחדות לריבוי, בין חסד לגבורה ובין תנועה להגבלתה.
אם תרצו לשמוע ולקרוא את המאמר מוזמנים בחום להרשם לניוזלטר שיצא כל כחודש וחצי. כל פעם מאמר אחר שמחבר בין רוח ומדע וגם עידכונים על פעילויות, הרצאות, ריטריטים וכל מה שעוסק בחיבור המיוחד והכל כך נחוץ של עולם הרוח עם עולם המחקר והמדע.
שתהיה שבת שלום, עם הקשבה שקטה ונעימה לטבע ולפשטות. ושנזכור שאנחנו חלק מתוך שלם מורכב ומופלא ואף פעם לא לבד, יש סביבנו עצי אלון שממש ישמחו שנחזור להיות איתם בקשר ונשלח מידי פעם איזה הודעה.
בתמונות – שקופיות מתוך ההרצאה של עמית בכנס, ושל הטייגר המתוק שלי שאיתו לגמרי אני מדברת דרך הוואי פי של הטבע ואנחנו מבינים אחד את השנייה ממש טוב וגם הוא לפעמים במודרנה עוזר לי בדברים על המחשב ולפעמים לגמרי בחוץ עם הצמחים פועל מקשיב לוואי פיי של הטבע וה-DNA שלו…
הרשמה לניוזלטר ברוח הכנס דרכים לדעת- מדע מסתורין והרחבת התודעה
