הכל תלוי בנו – זה בידנו
התמרה להוויה של אכפתיות, קישוריות, אהבה ושלום לכול | פרופ' עפרה מייזלס
- לאן פנינו – מבחינה ערכית?
האיכויות המיטיבות שאנו נקראים אליהן כבני אדם – כאנושות (למשל, שוויון, אכפתיות, אהבה וחיבור לכל – interconnectedness קישוריות, ושלום נרחב) נתפסות אצל רבים כפנטזיה לא ישימה. אבל, בתקופה הנוכחית העוצמתית שאנו חווים – יש לנו אופציה מיוחדת, מסלול ומהלך שאנו נקראים ומוזמנים ליישם בתהליך של התרחבות התודעה והעלאת תדר. הכל תלוי בנו!
בסדרה של פרקים קצרים – מעין אבני דרך – אנסה להביא, לתאר ולהסביר חלקים שונים במהלך המדהים הזה אליו אנו מוזמנים
שרוחניות היא מימד מרכזי בו.
הפעם, אתמקד באוסף רעיונות, נטיות ותפיסות עולם – dispositions שמאפיינות את עולמנו כיום ושפעמים רבות הן שקופות לנו ונתפסות כמובנות מאליהם. תפיסות ורעיונות אלו מונעים מאיתנו לעשות את השינויים הנדרשים כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בנו, בכולנו – להגיע להוויה של חיבור וקשר מיטיב עם כל מה שקיים שמאופיין באכפתיות, אהבה ושלום לכול.
במהלך ההיסטוריה של האנושות עברנו תהליכים מאוד משמעותיים, התפתחנו בהרבה תחומים, ובעיקר זיהינו ערכים חשובים כמו "ואהבת לרעך כמוך", שוויון, חרות, וכבוד לזולת. אך במקביל, במהלך קיומה של האנושות גם גיבשנו ויצרנו תפיסות עולם ומבנים חברתיים שמהווים מחסומים משמעותיים, למעשה קריטיים להוויה של אהבה, קישוריות, שוויון ושלום לכול. המחסומים הללו משקפים נטיות מושרשות, שהן חלק מתפיסות העולם והנטיות הנוכחיות שמיושמות בחיינו ביום-יום ופעמים רבות הן שקופות לנו ומתקבלות כמובן מאליו.
אלו תפיסות עולם ונטיות חשיבה ופעולה שאנו בעצמנו כאנושות אימצנו שכן בפועל יש לנו כבני אדם רצון חופשי, והמבנים הארגוניים והמערכתיים שהקמנו – הינם בחירה שלנו. אבל תפיסות עולם ונטיות חשיבה ופעולה אלו לא מאפשרות את יישום הערכים שזיהינו ושמובילים להוויה של שלום לכול. להיפך, תפיסות עולם אלו מחזקות ומטפחות התנהלות פוגענית ומפלגת.
מהן האמונות או הנטיות המפלגות הללו?
אני מתייחסת כאן לחמש נטיות ותפיסות עולם מרכזיות ומשמעותיות שזיהינו וכללנו בפרק שכתבנו פנינית רוסו-נצר, שירי בר ואנוכי על החיבור בין רוחניות לשלום לכול. בפרק הצענו דרכים להתמיר תפיסות עולם ונטיות שמוליכים למאבק ומלחמה מתמידים להוויה של הרמוניה, חיבור, התנהלות מיטיבה ושלום ובנוסף הצענו שלרוחניות יש תפקיד משמעותי ומרכזי בתהליך זה .(Mayseless, Russo Netzer, Barr, 2024)
הטבלה הבאה מציגה את האמונות והנטיות המפלגות והמפצלות ומולן את תפיסות העולם והנטיות לחשיבה ופעולה שהן ה"תרופה" לכל אחת מהן.
נטיות מפלגות ומפצלות מול תפיסות שמטפחות שלום, אכפתיות וחיים מיטיבים וערכיים
הנושא של הפירוד והפיצול | תפיסות מפצלות שמייצרות מאבק וכאב | תפיסות שמייצרות קישוריות, חיבור, שיויון, שלום ואושר | |
|---|---|---|---|
א
| להפריד את עצמך מאחרים,
להתבלט
| מתן ערך וחשיבות ל-
כוח, שליטה, סמכות, תחרות, פופולריות
עושר, כסף ונכסים (חמדנות)
| מתן ערך וחשיבות ל-
שִׁויוֹן,
נְדִיבוּת,
שִׂמְחָה,
ואמון בקיומו של מרחב או מקור מיטיב בתוך כל אדם וביקום כולו.
|
ב | להפריד את עצמך מאחרים,
להתבלט
| נטייה ל – יהירות וגאווה,
התעלמות מאחרים,
עמדה נוקשה של אמת ו-וודאות ללא ענווה,
תפיסת עצמי כטוב יותר מאחרים
| נטייה ל – ענווה, כבוד לזולת,
פרספקטיבה פלורליסטית, הכרה במגבלות המולדות שלנו ובטעויות של כל אדם באשר הוא אדם
|
ג | פחד, איום, כעס כרגשות מפלגים | בחירה לפעול
מפרספקטיבה הישרדותית שמאופיינת בפחד, חוויה מתמדת של איום וכעס
| בחירה לפעול
מתוך פרפקטיבה של אהבה ואמון
|
ד | תהליכים שמפצלים בין קבוצות
(ברמת השייכות האישית – לאיזו קבוצה אני שייך ולאיזו לא)
Ingroup vs. Outgroup
| אימוץ
והזדהות נוקשה עם
קבוצת הפנים שלי ingroup –
למשל על בסיס אתניות, דתיות, לאומיות תוך אימוץ התפיסה ש"אנו" צודקים וטובים יותר מקבוצות חוץ -outgroups.
| אימוץ
תפיסה אוניברסלית של
קשר הדדי ואחדות
(מזדהה עם האנושות כולה)
Shared Humanity
ובמקביל האדם יכול להזדהות ולחוש שייך לקבוצות שונות אך לא עם תפיסה לעומתיות
|
ה | תהליכים שמפצלים בין קבוצות
(ברמת השייכות האישית – לאיזו קבוצה אני שייך ולאיזו לא)
Ingroup vs. Outgroup
| דגש על
מעגל מצומצם של אמפתיה ואכפתיות
העדפת המעגל הפנימי וההשתייכותי עם מעט אכפתיות למעגלים נוספים של קבוצות חיצוניות
| דגש על
אמפתיה ואכפתיות
במעגל נתינה פתוח ורחב
|
שתי הנטיות או תפיסות העולם הראשונות עוסקות בעמדות הקשורות לפרט כישות נפרדת מול אחרים. בשתי הנטיות הללו, האדם כאינדיוידואל מונע על ידי ערכים חברתיים שמפלגים והם שכיחים בחברה האנושית כיום. נטיות אלו מזמינות א.נשים להפריד את עצמם מאחרים ולהתבלט, בין אם בתחרות עם אחרים על כוח, שליטה, כסף, פופולריות ועוד (נטייה מפלגת ראשונה) או על ידי היותם ממוקדים בעצמם, בטוחים בצדקתם ללא ענווה תוך התעלמות מדעות של אחרים או פסילתם (נטייה מפלגת שנייה).
הנטייה המפלגת הראשונה מתייחסת למספר אמונות וערכים בחברות עכשוויות, במיוחד מערביות שמעריכות כוח, כסף, נכסים ופופולריות ומאמינות שהתחרות היא ליבת ההתקדמות והיא נחוצה לכלכלה משגשגת .(Schwab, 2021) פרספקטיבה זו מובילה ללחץ, עומס בעבודה, 'הגשמה' שאינה מבוססת על משמעות, התנגשויות ומאבקים בין אנשים ופער משמעותי בין עשירים לעניים. ערכים אלו אינם מתמקדים בשגשוג או הגשמתו של האדם אלא בכוח, המוביל לסכסוכים, אי שוויון, עוינות ופגיעה בשני הצדדים – אפילו אלו ה"מוצלחים" שבהם .(Murtaza, 2011; Schwab, 2021)
הנטייה המפרידה השנייה מתייחסת לאימוץ של התנהלות שיש בה יוהרה וגאווה, אמונה ש"אני יודע הכי טוב" ובשל כך אני מפגין מעט כבוד או התייחסות לרעיונותיהם או אמונותיהם של אחרים. נטייה כזו היא כיום חלק מהעמדה הנוקשה של ודאות עם גישה של שחור או לבן מבלי לאפשר מקום לכל הגוונים שביניהם. זה עלול להוביל למריבות, מחלוקות ואפילו תוקפנות ואינו מאפשר תקשורת אותנטית ופתוחה (Mayseless & Scharf, 2010). לעומת זאת, צניעות, ענווה והכרה במגבלותינו סוללים את הדרך ללמידה נוספת, אימוץ נקודות מבט מגוונות יותר של נושאים ודרכי תקשורת טובות יותר עם אחרים, שיתוף פעולה איתם, וכל מה שיכול לתרום לשגשוג עבור הפרט והחברה.
הנושא המפלג השלישי עוסק ברגשות ובעיקר בפחד שבניגוד לאהבה, הוא רגש מרכזי ועמוק שמפלג. אפיון זה מתייחס לנטייה של אנשים לראות את השלילי והמאיים באחרים ובמגוון מצבים, עם נטייה להיות מונעים לפעול על ידי פחד וחשש מתמיד מאיומים. פחד קיומי שכזה, שכרגע נפוץ למדי, אפילו במדינות מערביות דמוקרטיות, מוביל לרוב לעוינות, תוקפנות ואלימות או הימנעות מהמצב או מהאנשים הנחשבים מאיימים. שתי התגובות (הימנעות או התקפה) לרוב אינן יעילות ואינן מטפחות שלום. ואילו נטיית ה"תקיפה" נוטה לקדם סכסוכים ומלחמה. העדפה לפעול מתוך אהבה ואמון ושיח מכבד לא פעם פותחת את ליבו של הצד השני ויוצרת אווירה של שיתוף פעולה (Levi-Keren et al., 2022; Lira, 2001)
חשוב להדגיש שאין כאן קריאה לכניעה ונאיביות ללא קשר למצבים שונים, למשל, מול תוקפנות ואלימות ישירה. אבל בחיי היום-יום שלנו, ניתן לאמץ נטייה לא אלימה (Mayton, 2009) של שלום, שיח, רוגע ואהבה וליישם זאת בחיינו כערך וגישה משמעותיים ומהותיים (Coleman et al., 2021).
שתי הנטיות המפלגות האחרונות מתייחסות ליחידים בקבוצות, והן כוללות את הנטייה שלנו להתחלק לקבוצות שייכות (למשל, לאום, דת) מתוך תפיסה שקבוצת השייכות שלנו טובה מקבוצות החוץ ואף מתחרה בהן (נטייה מפלגת רביעית) וזה כרוך גם בצימצום מעגל האמפתיה והאכפתיות שמופעל בעיקר ל"א.נשים שלך" כאשר האחרים נתפסים כראויים הרבה פחות לאמפתיה או אכפתיות (נטיה מפלגת חמישית).
הנטיה המפלגת הרביעית היא משמעותית במיוחד. היסוד המפלג העיקרי כאן הוא הדבקות בהשתייכות לקבוצות פנים, על בסיס אתני, דתי, לאומי או משהו אחר. ההפרדה בין קבוצת פנים – הקבוצה "שלי" לקבוצה חיצונית היא אחד הכוחות המפלגים החזקים ביותר, משום שלעתים קרובות השתייכות זו נוגעת עמוקות בזהותם של הא.נשים, ובמשמעות ובערך שלהם (Tajfel, 1982). במובן מסוים, גם זו היא מעין השקפת עולם בשחור-לבן עם "אנחנו" מול "הם" והטיה חזקה לטובת קבוצת הפנים של האדם ולעיתים קרובות יותר הטיה שלילית כלפי קבוצות חוץ. הטיה שלילית זו כלפי חלק מקבוצות החוץ כוללת התייחסות לקבוצות אלו בגישה לעגנית, מזלזלת ופוגענית שעלולה להסלים לאלימות ולמלחמה. ראיית כל האנשים כשווים, מתוך כבוד לכולם, הבנת הקשרים ההדדיים שיש לנו במרחב הרוח, והזדהות עם האנושות כולה מציעים דרך אחרת להתייחס ל"קבוצות חוץ". במקרים כאלה, ההבחנה בין קבוצת פנים לקבוצת חוץ נעשית מעורפלת ומטושטשת יותר, או במצבים מסוימים אף יכולה להיעלם לחלוטין.
ולבסוף, המאפיין המפריד החמישי עוסק בנטייה שלנו למעגל מצומצם יחסית של אכפתיות ואמפתיה, לפיו אנו מזדהים, דואגים ועוזרים לאלו שנמצאים במעגל האכפתיות שלנו (Mayseless, 2016). זה יכול להיות מצומצם מאוד (למשל, רק המשפחה הקרובה) או רחב יותר (למשל, לכלול את האנשים שהם אזרחי המדינה שלך). על מנת לקדם חיבור הדדי, אחדות ושלום בין קבוצות, יש לאפשר מעגל אכפתיות פתוח, גמיש ומורחב. תהליך כזה מרחיב את נשמתו ורוחו של האדם ומאפשר תהליך של התעלות והתרחבות התואם הוויה של הרמוניה וחסד. תהליך זה משקף אפוא שלווה פנימית המובילה לשלום בין אישי ובין קבוצתי.
מאוד חשוב לי לומר שלא כל בני האדם מחזיקים בנטיות או בתפיסות כאלו, או שבהתנהלותם ניתן לראות את כל החמישה. אבל יש רבים שלפחות חלק מחמשת התפיסות והנטיות המפצלות והמפלגות מאפיינים אותם ואת התנהלותם בעולם, לעיתים באופן עקבי ולעיתים רק ברגעים או נסיבות מסויימות. בכל מקרה, להערכתי, תפיסות ערכיות ופוגעניות אלו מסתובבות ונמצאות במרחבי התרבויות האנושיות כיום כאופציות שכיחות.
מה שאני רוצה לסמן הינו קיומן של תפיסות ונטיות אלו בקרב האנושות ושהן מהוות מיכשול קריטי להתפתחות לכיוון הוויה של חיבור וקשר מיטיב עם כל מה שקיים שמאופיין באכפתיות, קישוריות, אהבה ושלום לכול.
- מה הסיכויים שלנו כבני אנוש כיום לטפח ולקיים אכפתיות, התנהלות מיטיבה ושלום לכול, בהתחשב במצב הנוכחי של החברה שלנו?
להבנתי למרות הקושי – הסיכויים גבוהים
קאס (2007) למשל מספק תיאור קודר של מה שהוא מכנה שרשרת כבלי הכאב בהיסטוריה של החברה האנושית. הוא טוען כי
"התרבות האנושית מרותקת בכבלים נרחבים, טראומטיים, חוצי-דורות של כאב (קאס, 2008). הסיוט הזה כל כך נפוץ וכל כך עמוק שלעתים קרובות אנו מפקפקים בטובו ובקדושתו של הטבע האנושי. איך יכול להיות – בכל תקופה היסטורית, בכל תרבות מרכזית – שאליטות מושחתות, פטריארכיה, גזענות, חמדנות והרצון לשלוט באמצעות אלימות מילאו תפקיד מצמרר כל כך בציוויליזציה האנושית". [?] קאס (2007, עמ' 100).
בפרק שכתבנו ( Mayseless, Russo-Netzer, Barr, 2024) על החיבור בין רוחניות לשלום לכול הצענו דרכים לנתק את כבלי הכאב הזה שמוליכים למאבק ומלחמה מתמידים .
מה שאנו כבני אדם נקראים לעשות זה להמיר את התפיסות המפרידות שמייצרות פילוגים ופיצולים, מאבק ומלחמה לתפיסות שמטפחות שלום, אכפתיות וחיים מיטיבים וערכיים עבור האנושות והפלנטה.
- כבני אנוש, יש לנו רצון חופשי המאפשר לנו לבחור.
אנו יכולים לבחור בשלום, בשיתוף פעולה, בפרספקטיבה חיובית של העולם והאנושות, ולחוות את הקישוריות – ה interconnectedness – של הקוסמוס
או, מצד שני, לבחור
בתוקפנות, מאבקי כוח, פרספקטיבה שלילית של העולם והאנושות, וחוויה של תחרות עם "משחק" סכום אפס.
לאורך ההיסטוריה, עברנו כאנושות תהליכי שינוי רבים. מא.נשים שמקריבים קורבנות אדם לאלים, לאנושות שיש בה קריאה לקדושת חיי אדם; מתפיסת המלחמה כביטוי ראוי ואף כזה שמשתוקקים אליו להבנה שמלחמות אינן טובות לאנושות וחשוב להימנע מהן; מחוסר שיויון מובהק ונוקשה בין מנצחים למנוצחים, בין בני חופש ועבדים ובין גברים ונשים הגענו למצב שבו לפחות הטיעון של שוויון רכש לו מקום מרכזי בחוקות של מדינות דמוקרטיות רבות. תהליכים אלו נוצרו כתוצאה משינוי בתפיסת העולם ובנטיות ובערכים של התרבויות שהקמנו.
אם יכולנו לשנות ערכים, נטיות ותפיסות עולם אלו – גם אם לא במלואן, אין לי ספק שנוכל לשנות גם תפיסות ונטיות מפלגות ומפצלות שמובילות לכאב וסבל ומלחמה במקום שלום, אכפתיות, חדווה ואהבה.
המהפכה הצרפתית לפני מעל ל- 200 חרתה על דיגלה שלושה ערכים פשוטים: חירות, שוויון, אחווה (בצרפתית: Liberté, Égalité, Fraternité). כל מה שאנו מבקשים היום למען השלום של האנושות כולה ובארצנו הוא יישום הערכים הללו תוך זיהוי של האמונות והנטיות החצי שקופות הללו שכאילו מבלי משים מייצרות הוויה של פיצול, פילוג, כאב, סבל ומלחמה ובמקומן אימוץ תפיסות עולם מחברות ומיטיבות.
- אז איך עושים את זה?
אתם מוזמנים לחשוב – להרהר, לשאול את עצמכם מה יחסכם לתפיסות עולם ונטיות אלו ? אתם מוזמנים להקשיב לעצמכם ולזהות מתי צצים אצלכם תפיסות ונטיות כאלו והאם הם מוכרים לכם? מה מפעיל אותם? והאם כשזה קורה, אתם עוצרים ומבררים לעצמכם את ההוויה והנטיה הזו? ברור כזה הוא חשוב ויכול לסייע לנו להחליט איזו תפיסת עולם אנחנו באמת רוצים לאמץ.
... שכן, השינוי הזה בתודעה שלנו הוא תלוי רק בנו. זה לא קל – אבל זה אפשרי..
תבורכו בדרככם
באהבה עפרה
