רוחניות עכשווית בישראל: החיפוש אחר משמעות וההפרטה של היהדות בעקבות דעיכת נרטיב-העל הציוני-חילוני | ד"ר תומר פרסיקו

סינופסיס:

הפרק מתמקד בסיבות הסוציולוגיות העומדות בבסיס הצמיחה המרשימה של זהויות יהודיות דתיות ורוחניות אלטרנטיביות. תוך ביסוס קריסת המטא-נרטיב הציוני החילוני כנקודת המוצא שלי, המאמר מבאר את התרבות מעגלי הרוחניות העכשווית כמענה לצורך במשמעות חלופית, צורך שמעוצב על ידי האתוס האינדיבידואליסטי,  הפוסט-קולקטיביסטי. "משמעות" כאן היא במובן הקיומי של משמעות אישית, עמדה כלפי המציאות ותפיסה עצמית. בהתאם, משמעות קשורה קשר הדוק לזהות, והחיפוש אחר משמעות מובן אפוא כחיפוש אחר זהות יציבה, בת-קיימא, השואבת לגיטימציה מיחסה, חיובי או שלילי, לאופקי משמעות משותפים. ככזו, משמעות תמיד תלויה חברתית, אם כי הפרט המחפש משמעות יכול למצוא משמעות על ידי הבניית זהותו באמצעות אימוץ, שינוי או מרד במה שנחשב בדרך כלל כמשמעות ה"אמיתית", ה"טובה" או ה"ראויה". בפרק תיזקף עלייתו של "עידן חדש" יהודי להיעדר זהות יהודית קוהרנטית בקרב העוסקים בעליתו, מצב שנוצר בעקבות קריסת הציונית החילונית. מובהר מדוע חיפוש זהות ומשמעות זה אינו מסתיים באופן קבוע בהפיכתם של המחפשים ליהודים אורתודוקסים שומרי מצוות, ובעקבותיו כיצד תהליך זה משתלב במגמות שונות של חילון.