הילה וקסלר | מרכז הילה לתקשור
"יצאנו לשחות. שחינו לאט בקרבת החוף, כשאני מרחמת על עצמי ומוצפת במחשבות עצובות. לפתע הופיעה מתחתינו צבת ים גדולה. היא צללה בעומק הים, שקטה ורגועה ואנחנו שחינו מעליה. זו הייתה פעם ראשונה שראיתי צבה חיה והמראה היה מרגש במיוחד. הבנתי מיד שזה סימן מהבריאה, שהצבה מחוברת לכוחותיי מהאדמה, לכוחות הקיום הפיזי, בטוחה במקומה, מוגנת בבית שקיים בתוכה. הבנתי שהיא אינה ממהרת להשיג דבר, רק מפזרת שלווה ורוגע. היא הזכירה לי פרטי ידע ששכחתי. היא הזכירה לי שכל התשובות מצויות בתוכי ושאין לי סיבה לדאוג. היא הייתה אימהית, נשית ובטוחה בדרכה, והזכירה שהגוף שלי מגן עליי ושאני יכולה לסמוך עליו. שוחחנו גם על הפחדים ועל המקור לסירוב שלי" (מתוך הספר תקשור פשוט, מאת הילה וקסלר).
כשהתקשור הופיע בחייה לפני כעשרים שנה, סירבה הילה וקסלר לאפשר לו לשנות את חייה. היא חשבה שהיא משתגעת ושמרה את העניין בסוד. המפגש עם הצבה סיפק לה את התשובות לכל השאלות שגרמו לה לחשוש ולסרב. מאז קיבלה על עצמה את המשימה והתמסרה. בספרה החדש, תקשור פשוט, היא מספרת מה בדיוק התחולל במפגש ההוא עם הצבה, כיצד הביסה את הפחדים ויצאה למסע של צמיחה. במהלך המסע הקימה הילה, נשואה לגל ואם לשלושה, את מרכז הילה לתקשור, בקיבוץ מעגן מיכאל, מקום מגוריה.
על דרך לא פשוטה ושיעור חשוב
מי שמכיר אותה יעיד שהילה היא האישה הרגילה בעולם; היא רציונלית, שתי רגליה נטועות בקרקע והיא כלל אינה "רוחנית". לדברי הילה, בפועל התקשור היא שפה פשוטה ונגישה, שהופכת את החיים של הילה לבהירים ולקלים יותר. היא קיבלה משימה: להעביר את מתנת התקשור הלאה באמצעות תהליך פשוט וקל ליישום, אותו כל אחד יכול ללמוד. "תקשור זו שמיעה בפנימיות שלך, בתודעה, זהו מרחב של הקשבה אחרת. החוויה היא שיש אנרגיה או תודעה שמכירה אותי הרבה יותר טוב ממני, יש משהו גדול שרוצה בטובתי", מסבירה הילה.
הדרך לא היתה פשוטה. אחד השיעורים הגדולים והחשובים שקיבלה הילה כאדם וכמתקשרת הגיע בסיום שנת לימודיה במכללה. היתה זו הפעם הראשונה בה חשפה ברבים את היותה מתקשרת. היא העבירה התנסות בתקשור מול מורתה הנערצת וחבריה לכיתה והתרגשה מאוד משום שהמשוב היה משמעותי ביותר עבורה. במהלך התקשור היא העבירה ידע, מסרים ואת השלב הבא, את השליחות. הילה קיבלה מחבריה לכיתה משוב נלהב, תומך וחם, אך המורה עצרה הכל ואמרה, "אל תתבלבלו. זה לא תקשור. אתם צריכים לדעת להבחין. תקשור לא מדבר בשפה פשוטה, אלא בשפת קודים". למילותיה של המורה היתה השפעה קשה ומשפילה על הילה, שהניחה לתקשור.
הילה שבה לתקשר כשההדרכה מסרה לה מידע על חשיבותה של זהירות והסבירה שאין לחרוץ גורלות. הייעוד שלה הוא ללמד רבים והיא צריכה לדעת מה לא לעשות. מהשיעור הכואב הזה למדה הילה להתנהל כשלבה פתוח; לכוון בעדינות, לא לוותר על אף אחד שרוצה לתקשר, להאמין ולאהוב אנשים, לחלוק בנדיבות כל טכניקה שהיא מכירה ולעולם לא לומר לאדם כלשהו שאינו יכול לתקשר. בינתיים, בקיבוץ בו גרה הילה התקשו לקבל אותה ואת עיסוקה. לא הבינו במה בדיוק היא עוסקת. לבסוף, הקצו לה מבנה והציבו רף הכנסה בו עליה היה לעמוד. עם השנים, התפתח מרכז הילה לתקשור וכיום הוא אחד היוזמות הפרטיות המבורכות בקיבוץ.
השלב הבא
במהלך כתיבת הספר חוותה הילה קושי בעקבות חוסר האמונה ביכולתה לכתוב, מה שהוביל אותה אל תהליך ארוך במהלכו חלתה מאוד. חלק זה במסעה איפשר לה הסתכלות פנימה והבנה עמוקה יותר של השליחות שלה. בסוף המסע, נפרץ המחסום והפחד הובס. הילה חברה אל יכולותיה בידיעה שהספר יסייע לכל אדם להרחיב את המודעות העצמית, להתפתח ולהיטיב את חייו ואת איכות קשריו עם אחרים.
לצד סיפור מסעה של הילה, בספר מופיעים גם תאורים של מקרים אישיים בהם שיתפו משתתפים בתקשורים, בקורסים ובסדנאות שהעבירה הילה. מקרים אלו מלמדים על הדרך בה תקשור מאפשר לנו לראות את המרחב הגדול, את הקשר לגלגולים, לפוטנציאל הטמון בנו, לחוויות ילדות שנצברו בנו ולמערכות יחסים. בבסיס הדברים יש להניח שאין חדש תחת השמש; כל אדם, מקום, חוויה או רגש, התקיימו בעבר. יש לנו את כל הכלים להכיר אותם. מעשינו כאן היום, הם תולדה של אירועים שכבר התרחשו בעבר ובהם הפוטנציאל להתרחשותם של אירועים רבים בעתיד. התפקיד שלנו הוא להרחיב את התודעה כחלק ממסע ההתפתחות שלנו ברוח התקופה.
החלום והגשמתו
לפני כשנה בערך, הספר אמור היה לצאת לאור, אך אז הופיעה מגפת קורונה והפרויקט נעצר. בינתיים, אפשר להאזין להילה מקריאה פרקים מתוכו. גם בתקופת קורונה, הילה לא מוותרת על הגשמת החלום: להנגיש את לימוד התקשור לכל אחד, בכל מקום וזמן. עד פרוץ המגפה, הקורסים הפיזיים שהעבירה במרכז הוגבלו לתריסר אנשים. כיום, עם המעבר ללימוד בזום, היא מעבירה קורסים לחמישים משתתפים וכולם זוכים לקחת חלק במסע רב עוצמה. שיטת הלימוד חייבה את הילה לדייק ולחדד את שיטת הלימוד, כשאת המגע והחיבור האישי מספק צוות של מתקשרות תומכות, הנמצאות בקשר הדוק עם משתתפי הקורסים לצד הדרכתה של הילה.
במרכז הילה לתקשור
בקורסים שמעבירה הילה היא מזכירה למשתתפים שכולנו יודעים לתקשר. בקורס הבסיס היא מעבירה את כל הידע והכלים הדרושים לתקשור. בקורס ההמשך, ששמו פרויקט אישי, מתרגלים ומנכיחים את התקשור בחיים האישיים. כל אחד מהמשתתפים בוחר פרויקט להגשמה ובאמצעות ההדרכה, שוזרים את הדרך לשם. ויש גם קורסים המיועדים למי שמבקשים להכשיר עצמם מתקשרים מקצועיים.
כיום כל הקורסים מתקיימים בזום, בנוסף אליהם מעבירה הילה גם מפגשים שבועיים לקהילת התלמידים שלה, במהלכם היא עורכת תקשור חי ותרגול של כלים שנלמדו. זוהי במה לשאלות ולשיתופים, מפגשים שלדברי המשתתפים "ממלאים את הסוללה להמשך השבוע".
בפגישות אישיות עם הילה, היא מציעה הכוונה אישית לאנשים שמתמודדים עם שאלות מורכבות בחיים, כמו תקופות מעבר, קושי אישי, אובדן, פרידה, מחלה, זוגיות, קריירה, מערכות יחסים ועוד.
"שפת התקשור זמינה לכולנו, זוהי שפה ששכחנו במהלך השנים ויש לנו הזדמנות בקלות, במהירות ובפשטות להיזכר בה, להיזכר בנו ולקבל תשובות וכוחות להתמודד עם כל שאלה וכל אתגר", מסכמת הילה את האני מאמין שלה.
