יהדות היא המזרח החדש – איך החוויות במזרח הרחוק עוזרות לישראלים למצוא משמעות במורשתם היהודית | פרופ' מריאנה רוח-מדבר שפירא

1. לנוכח ירידת הדתות המסורתיות, פרטים עומדים בפני שוקת שבורה: אובדן משמעות וערכים, קיטוע של זהויותיהם, וחוויה מועצמת של ניכור.
2. יהודים חילוניים ישראלים רואים ביהדות מסורת החסרה ברכיבים מהותיים, בדומה לדתות המערביות האחרות. לכן, כמו מקביליהם המערביים, הם נוהים אחר המזרח כחלק מחיפושם אחר משמעות, משום שההקשר האסייתי מספק להם אפשרות לראות בחיוב טקסים, אמונות ומטאפיזיקה.
3. המערב לא עבר תהליך מזרוח, בניגוד לרושם האפשרי. מתברר שאלמנטים ממסורות אסייתיות נבחרו באופן סלקטיבי ועוצבו מחדש כדי להתאם למסגרת מערבית, תוך התעלמות מהיבטים בעייתיים אחדים, וכך התאפשר שימור ההערצה למזרח המדומיין.
4. בדומה למזרח, היהדות נעשית לאובייקט להשלכת צרכיהם ותשוקותיהם של ישראלים, ומרחב שבו הם עשויים לחפש אחר משמעות. היהדות נעשית ל"מזרח החדש" שלהם. זוהי יהדות מדומיינת-מחדש, הדומה לעיצוב-מחדש המערבי של המסורות המזרחיות, המאופיינת בערכים ניו אייג'יים, המבצעים "ניו אייג'יזציה של היהדות".
5. המסע אל המקום המרוחק נחוץ כדי לספק את הצרכים הפנימיים. המאפיין הביקורתי הטבוע ביהודים-ישראליים/מערביים הוא שדחוף אותם אל האחר האסייתי המדומיין, במסע למציאת תשובות ולהקלה על המכאובים שהם חווים בכור מחצבתם.

למידע נוסף על הפרק – https://marianna.ruahmidbar.com/h-india-eng-article