מיינדפולנס ושוק העבודה הישראלי- הילכו שניים יחדיו ?
מבט של עשור בהטמעת המיינדפולנס בארגונים בישראל- על נפלאות החיבורים המורכבים
  שירי אביאל | נובמבר 2019

"על כל דולר ועל כל דקה שאנו משקיעים בפיתוח הבינה המלאכותית מוטב שנשקיע דולר ודקה בפיתוח התודעה האנושית.
אבל אנחנו לא עושים את זה."

כך כתב יובל נח הררי בספרו השלישי – 21 מחשבות על המאה ה 21 (ע"מ 79).

ואכן, ארגונים במאה ה 21 משקיעים הון בפיתוח טכנולוגיות חדישות, בשינויים אסטרטגיים, מבניים, שינויים של תהליכי ושיטות עבודה – אך אינם משקיעים כמעט דבר בנושא שהינו החשוב ביותר עבורם בעת הזו – שינוי תודעתי – ברמה האישית – של עובדיהם וברמה הארגונית.
מיינדפולנס הוא אימון תודעתי המאפשר לנו להכיר טוב יותר את התודעה שלנו ולאמן אותה כך שנהיה מודעים וערניים יותר ל"טבע המציאות", ונוכל, על בסיס הבנה מציאותית זו להרגיש, לתפקד, לחשוב ולהתנהג בצורה מיטיבה.

בעידן ה VUCA World (VUCA=Volatile, Uncertain, Complex, Ambiguous)  – מינוני הלחץ, השחיקה, הדיכאון והחרדה בחברה המערבית ממש "מרקיעים שחקים" (ראו ציטוט מדו"ח שפרסם ה NHS– National Health Service-UK בשנת 2018 :

“Mental ill health has been found to be the greatest cause of misery in the world. It is the strongest predictor of low wellbeing. Depression alone affects some 300 million people globally and is the leading cause of disability”.

כך, הולכים ומתרחבים בעשור האחרון מעגלי היישום של המיינדפולנס, בדמות תכניות וקורסים המתקיימים בזירות שונות בחברה המערבית, ובמקביל- הולכות ומצטברות העדויות המחקריות בדבר השפעתו המיטיבה של האימון הזה.
מבתי ספר, ארגונים עסקיים, דרך בריאות הנפש, רפואה וכלה בגופים צבאיים, ממשלתיים ואקדמיים – המיינדפולנס קונה לעצמו מקום של כבוד בחברה המערבית – ועובר מסטטוס של "מושג איזוטרי" למושג ואימון קצת יותר "מיינסטרימי", שלא לומר ל “buzzword”. לכך, כמובן, השפעות מיטיבות אך, כיאה לחברת ה"מותגים" שלנו- גם הבנות, תרגומים והשפעות הרחוקות מאד מ"כוונת המשורר". המאמר הנוכחי ידון בהשפעות המיטיבות של המיינדפולנס על החברה המערבית בכלל, ובפרט על עולם הארגונים.

• מה זה מיינדפולנס ?

מיינדפולנס (קשיבות בעברית) הוא אימון תודעתי של קשב מודע. ההגדרה של ג'ון קבאט זין ("המייבא הרשמי" של המיינדפולנס מהמזרח למערב, מי שפיתח את התכנית היישומית מבוססת המיינדפולנס הראשונה – MBSR –  בשנת 1979) היא- "תשומת לב מדויקת וערה לרגעי ההווה, מתוך כוונה וללא שיפוטיות". ניתן להגדיר את הלך הרוח הקשוב הזה גם כ "מודעות צלולה" (Lucid Awareness) , או – "שימוש מכוון / מתוך כוונה בקשב שלנו (The intentional use of attention). הלך רוח קשוב מאפשר לנו לפתח "מודעות על" (Meta Awareness) – שהיא היכולת "להיות בקשר" או "לדעת" מה עושה התודעה שלנו.

איכויות היסוד של המיינדפולנס כוללות- ויסות רגשי, מיתון תגובתיות ושיפוטיות, מעבר מ doing ל being, שחרור מטייסים אוטומטיים והתרת ההתניות התודעתיות הלא פונקציונאליות, חמלה כלפי אחרים וחמלה עצמית, קבלה והתיידדות עם המציאות "כפי שהיא", תחושת אמון בסיסי (Trust) בעולם ובמתרחש סביבנו, נקודת מבט חיובית בסיסית, התגלמות (embodiment), היכולת לחוות את התופעות בגופינו ולא רק "בראש", סבלנות.

• על תכניות מיינדפולנס בארגונים : 

ארגונים בחברה המערבית בעת הזו חווים לא מעט סבל. קצב השינויים, התחרות, חוסר היציבות והגלובליזציה- מייצרים רמות לחץ ושחיקה גבוהות המשפיעות לרעה הן על איכות חייהם ובריאותם של העובדים והן על ה"שורות התחתונות" של הארגון- הביצועים והתפוקות. כך, הולכים ומתרחבים מעגלי היישום וההטמעה של המיינדפולנס בארגונים בישראל – ארגונים פיננסיים, ארגוני בריאות ובריאות הנפש, ארגונים עסקיים, היי טק, ארגוני חינוך, אקדמיה, צבא, ממשל, ארגונים חברתיים, ועוד.

כשהחלתי את דרכי בהטמעת המיינדפולנס בארגונים בישראל בשנת 2008– פגשתי בעיקר פנים נדהמות ומעט מבוהלות לשמע המושג הזה בין כתלי הארגון. כיום, 11 שנים אחרי – עקרון הארעיות, ההשתנות המתמדת (אחד ממאפייני המציאות במשנה הבודהיסטית) –  נותן אותותיו ותקוותו – מארגון אחד שקיים תכנית מבוססת מיינדפולנס למנהלים בשנת 2008– לעשרות ארגונים ואלפי מנהלים ועובדים בארץ הלומדים מיינדפולנס כחלק מתכנית ההדרכה השנתית שלהם.

מלאכת "החדרת" המיינדפולנס לתרבות הארגונית המערבית ולזו הישראלית- אינה פשוטה כלל ועיקר. נדרשת עבודת "מיזוג" ו"תרגום" של השפה, המושגים, הלכי הרוח והכלים – לשפה ומהות הניתנות הן להבנה והן לעיכול ויישום מצד העובדים והמנהלים בארגונים.  כך, נדרשת מיומנות גבוהה והכרות טובה ומעמיקה עם שני העולמות- עולם המיינדפולנס ועולם העבודה – על הנחות היסוד שלו, מאפייניו, צרכיו, דרישותיו, תרבותו הארגונית, ועוד.

מלאכת החיבור המיטיב בין שני העולמות כמוה כמלאכת אומן – היא דורשת נאמנות והכרות מעמיקה לא רק עם הוורסיה המערבית של המיינדפולנס, כי אם גם עם שורשיה הבודהיסטיים. במפגש עם נורמות ארגוניות של "תקציר מנהלים" או – "אפשר את זה בלי המדיטציה?" – נדרשים אומץ ונחישות. כשהבודהא דיבר על skillful means הוא דיבר בדיוק על זה. וכשהחיבור הזה נעשה בצורה נכונה, מתוך תבונה וניסיון ומתוך כוונה להיטיב – לא אגזים אם אומר שמדובר בקסם של ממש. זה הרגע שבו נוצר האמון הפותח את השער, האישי והארגוני, השער לחקירה, להתבוננות, להתנסות, להיחלשות התבניות וההתניות, ובהמשך – להטמעה ולטרנספורמציה.

• אבני הבניין של תכניות מיינדפולנס בארגונים : 

התהוות גומלין- בכל מפגש עם ארגון ועם קבוצה "נולד" משהו אחר – לעיתים "נולדים" קורסים ארוכים ולעיתים קצרים יותר. לעיתים נחשפות שכבות מעמיקות של הלימוד ולעיתים רק השכבות ה"עליונות".

"אבטיפוס" של קורס כולל היכרות עם מאפייני התודעה, תרגול המיועד להגברת הקשב ותשומת הלב, תרגולי הקשבה ודיבור מיטיבים, חמלה עצמית, עבודה על מיתון התגובתיות והשיפוטיות, תרגולים המיועדים להגברת יכולת הוויסות הרגשי, להתמודדות עם הלחץ והשחיקה בעבודה, התבוננות בנושא המשמעות בעבודה, התבוננות בהרגלים הפונקציונאליים והלא פונקציונאליים, במשימות העבודה המרוקנות והמזינות, ועוד. חלק גדול מהתרגול נועד להחזיר למשתתפים את יכולתם לחוות ולהיות גם בערוץ הגופני, ולא רק "בראש".

התרגולים כוללים סוגים שונים של מדיטציות, שהינן בדרך כלל קצרות יותר מאלו המתורגלות בקורסים הנערכים מחוץ לקונטקסט הארגוני והם נבנים בצורה הדרגתית – משכם ונפחם הולכים וגדלים עם התקדמות הקורס.

רוב התרגילים הינם פרי פיתוחי ופיתוחם של מנחים נוספים עימם עבדתי לאורך השנים. חלקם נשענים על תרגולים מתוך קורסי ה MBSR וה MBCT (קורס הפחתת לחץ מבוסס מיינדפולנס, ותראפיה קוגניטיבית מבוססת מיינדפולנס – בהתאמה).

ניתן דגש רב על "תרגול בית" בין המפגשים – המשתתפים מתבקשים לתרגל מדיטציה אחת ליום באמצעות הקלטות הנשלחות אליהם לטלפונים הניידים.

שיטת הלימוד כוללת הקניית ידע תאורטי, חקירה אישית וקבוצתית של הנושאים הנלמדים, תרגול מדיטציה ותרגולים תודעתיים נוספים. במהלך הקורס המשתתפים מתבקשים לנהל "יומן תרגול והתבוננות" המאפשר העמקה ותיעוד של הלמידה, כמו גם "הצפה" של דילמות ושאלות העולות ב"מרווחי ההתנסות" – המרווחים שבין המפגשים.

קיימים "קורסים משולבים" בהם מתקיימים במקביל מפגשים קבוצתיים ואישיים. המפגשים האישיים מאפשרים ליווי אישי ומענה ממוקד על שאלות ודילמות העולות במהלך הקורס.

בתום הקורס מתקיימת חשיבה על מנגנוני הטמעה ומיסוד של רוטינות ארגוניות שתסייענה ב"החזקת" ההרגלים החדשים ובהמשך העמקתם. ניתן לראות מנהלים הממסדים "תרגול בוקר צוותי" בתחילת יום עבודה, מטפלים המתרגלים עם מטופליהם בתחילת הטיפול, או תרגול צוותי בתחילת ישיבת צוות. כך, אדוות השינוי הולכות ומתרחבות, מעבר לקבוצת המשתתפים בקורס, וניתן לראות "חלחול" של המושגים וההבנות אל תוך שכבות עמוקות יותר בארגון – אל תוך התרבות הארגונית, הנורמות והנחות היסוד הארגוניות. תהליך החלחול והיווצרות האדוות תלוי כמובן בגורמים רבים, ואינו מתרחש באותו האופן ובאותה העוצמה בכל הארגונים.

ייעוץ מבוסס מיינדפולנס- בחלק מהארגונים מתקיים תהליך של ייעוץ – בדרך כלל למנהלים הבכירים. תהליך הייעוץ מאפשר הטמעה של שיטות עבודה מבוססות מיינדפולנס, המהוות "פיגומים" נוספים התומכים בתהליך השינוי שעוברת קבוצת המשתתפים בקורס. אחת הדוגמאות הבולטות היא הטמעת "ישיבות קשובות" (Mindful Meetings). ישיבות קשובות הן רוטינה המתבססת על איכויות היסוד של המיינדפולנס- שמירה על קשב ומיקוד בנושא הישיבה, הקשבה ודיבור מיטיבים, סבלנות, חמלה, ויסות רגשי, נקודת מבט חיובית, תמיכה והכלה, ועוד. מנהלים המנהלים "ישיבות קשובות" מדווחים על שיפור דרמטי – הן במישור המשימה והן במישור היחסים בצוות.

• כיצד זה משפיע על הפרט והארגון? 

קיימים מחקרים רבים הבודקים את השפעת קורסי המיינדפולנס בהקשר הארגוני. רובם חוקרים ורסיות של קורסי MBSR ו – MBCT (מפורטים מעלה) המועברים בארגונים שונים ברחבי העולם. Review ומטה- אנליזה מעודכנת שהתקיימה ב 2019 (מצורפת) וסקרה את כל המחקרים ה"רציניים" (RCT= הקצאה רנדומלית של הנבדקים לתנאי הניסוי והבקורת) מצא כי – קורס מיינדפולנס מסייע בהפחתת לחץ, שחיקה, חרדה, שיפור איכות השינה, הקלה על מצוקה פסיכולוגית, שיפור תחושת הרווחה האישית (wellbeing). מחקרים הבודקים את ההשפעה הארגונית מצאו כי קורסי מיינדפולנס מסייעים בשיפור עבודת הצוות, התפקוד והביצועים, התקשורת הארגונית, שביעות רצון העובדים, ועוד.

מניסיוני האישי בהנחיית קורסי מיינדפולנס בארץ ב 11 השנים האחרונות לאלפים רבים של תלמידים בארגונים – המשתתפים שעברו שינוי תודעתי מסוים במהלך הקורס וממשיכים בשגרת תרגול יומית כזו או אחרת – מייצרים אדוות מיטיבות המחלחלות הן למשפחתם והן למקום עבודתם. תלמידים רבים נשארים עימי בקשר ומדווחים, גם לאחר מספר שנים, על השפעת התרגול על חייהם וחיי קרוביהם. להרגשתי, השינוי הזה, הנישא על גלי השינוי התודעתי האוניברסלי המתקיים בעת הזו – הוא שינוי משמעותי ויקר ערך.

לסיכום – במקביל לתהליך המודרניזציה המואץ במאה ה21, מתקיים לו תהליך שקט ועדין יותר של התעוררות תודעתית – אישית וקולקטיבית. אין לדעת כיצד תשפיע התרחשותם המשולבת של שני התהליכים על מציאות החיים בדורות הבאים – אני תקוה שהשמחה והבהירות שמביא עימו האימון התודעתי- יהוו כח מניע להרחבת מעגלי התבונה האנושית. ובינתיים, לי רק נותר להודות על ההזדמנות שניתנה לי לסייע בתהליך מרתק זה.

כותבת המאמר הינה פסיכולוגית ארגונית המתמחה בפיתוח תכניות מבוססות מיינדפולנס המיועדות לארגונים ולמנהלים, בלימוד והטמעה של המיינדפולנס בארגונים בישראל. היא מרצה בכנסים בינלאומיים וישראליים בנושא, מרצה באקדמיה, יועצת למנהלים בכירים ולהנהלות, תלמידת הדהרמה ומתרגלת משנת 2005.
קישור למאמר המצוטט בטקסט: A Systematic Review and Meta-Analysis of Workplace Mindfulness Training Randomized Controlled Trials