מרכז מצוינות ללמידה משמעותית - חכמת הדעת והלב

Center for Research Excellence: Meaningful Learning

Teaching with the Heart and Mind

פרויקט מחקר חדשני זה זכה בקול קורא (ביוזמת משרד החינוך ובמימון הקרן הלאומית למדע בישראל) להקמת מרכז מצוינות ארצי להוראת מיומנויות המאה ה- 21 בישראל והוא חלק מהפעילות הענפה של המרכז הבין-אוניברסיטאי לחקר וטיפוח רוח האדם (בהקמה) שממוקם באוניברסיטת חיפה.
מדובר במחקר פורץ דרך שמציע פיתוח של מודל אינטגרטיבי להוראת מיומנויות המאה ה- 21, מודל שניתן יהיה ליישם בבתי הספר היסודיים בישראל בקנה מידה רחב.  מיומנויות המאה ה- 21 הן מיומנויות של הלב ושל הדעת.  מה שמייחד אותן שהן מבוססות על האדם "השלם" הכולל את החלק הרגשי והקוגניטיבי כאחד, והן רלוונטיות בכל הקשור לתפקודו של האדם בעתיד, תפקוד שבעידן שלנו קשה לנבא מה הוא יהיה. מיומנויות אלו, כמו יכולת הקשבה לעצמי ולאחר,  רפלקציה, ויסות רגשי, אמפתיה לאחר, חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית מבטאות את המותר שבאדם ואת ליבתו העמוקה והחכמה המייחדת אותו. על כן, קראנו לפרויקט "חכמת הדעת והלב" שכן הפרויקט המיוחד הזה מדגיש את החיבור המתבקש בין שני ההיבטים הללו.  
כיום, יש הסכמה רחבה מאוד, ואפילו מפתיעה, על האתגר העכשווי של מערכות חינוך בעולם–  שעיקרו הקניית מיומנויות המאה ה- 21 לדור הצעיר. בעוד שהמיומנויות עצמן מוגדרות, יש מעט מאוד ידע איך אפשר להקנות מיומנויות אלו לצעירים ולצעירות. במיוחד אין מידע תקף ומהימן איך ניתן לעשות זאת בבתי הספר. זה לא שלא מנסים. יש היום מספר תכניות בעולם שהתחילו בניסיון כזה ואף הראו הצלחות באחד מהתחומים. אך בדרך כלל תכניות אלו עסקו במיומנות מסוימת בודדת (כמו מטה קוגניציה)  ובתחום מקצועי מסוים (למשל, מתמטיקה) או שעסקו במספר מצומצם של מיומנויות, כמו יחסים בינאישיים פרו-חברתיים. כלומר, בעולם כולו עדיין אין מידע ברור ואין מודל מבוסס מחקר שמצביע על שיטות שעובדות או על הדרך הטובה ללמד בבתי הספר את מיומנויות המאה ה-21 כמכלול.

משרד החינוך והקרן הלאומית למדע שהיא המסגרת הציבורית  היוקרתית המרכזית למימון מחקר באקדמיה יזמו, אפוא, ביחד קול קורא וביקשו מחוקרים להציע מרכז מצוינות שיפתח מודל מבוסס מחקר להוראה של מיומנויות המאה ה- 21 בישראל. המטרה המרכזית של היוזמה היא פיתוח מודל שייושם הלכה למעשה בשאר בתי הספר בישראל לאחר סיום המחקר.שתי אוניברסיטאות חברו יחד להרים את הכפפה: הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ובית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן.  בראש הצוות עומדת פרופ' עפרה מייזלס מאוניברסיטת חיפה. צוות החוקרות כולל את פרופ' רוזה לייקין וד"ר שירי לביא מאוניברסיטת חיפה,  ופרופ' זמירה מברך ופרופ' מיכל ציון מאוניברסיטת בר-אילן. הצוות זכה בקול הקורא התחרותי שמטרתו פיתוח מודל לקידום מיומנויות המאה ה 21  המתאים לבתי הספר היסודיים בישראל. הפרויקט בא לתת מענה שהוא מעמיק, יסודי, מבוסס מחקר וכולל שיתוף פעולה בין אנשי אקדמיה לאנשי השטח.

מטרות הפרויקט "חכמת הדעת והלב"

  • הבנה מעמיקה של תהליכי שינוי הקשורים להוראת ולמידת מיומנויות המאה ה- 21 ויישום תפיסה הוליסטית בבתי ספר
  • בניית מודל אינטגרטיבי מבוסס-מחקר שנבדק על מדגם גדול, להובלה ברת קיימא של תהליכי שינוי רחבי היקף בתחומים הרגשי, החברתי והקוגניטיבי בבתי ספר יסודיים
  • הצעת מודל הכשרה של צוותי חינוך להעברת המודל בבתי ספר נוספים (Scaling up).

 חוקרות שותפות: 

פרופ' עפרה מייזלס; ד"ר שירי לביא; פרופ' רוזה לייקין;  אוניברסיטת חיפה

פרופ' זמירה מברך, פרופ' מיכל ציון; אוניברסיטת בר-אילן

מה הבעייה? ולמה צריך ללמד מיומנויות של המאה 21?

בעולם כולו ולא רק בישראל, ישנה בשנים האחרונות ביקורת רבה על מערכות החינוך כפי שהן פועלות היום. מהפיכת המידע, נגישותו, ובעיקר כמות ותכיפות הגירויים אליה אנו חשופים מאתגר את כל מה שהכרנו על חינוך ובית הספר. כיון שקצב השינויים הוא מהיר כל כך ובכלל לא ברור כיצד ייראה העולם כשתלמידי כיתה א' של היום ייצאו לשוק העבודה לא ברור גם כיצד ללמד ולחנך צעירים. מה הם יצטרכו לדעת? אילו מקצועות יהיו בעולם המחר? וכיצד מורים יכולים להכין את בנינו ובנותינו לעתיד, כשאף אחד לא באמת יודע איך הוא יראה ומה הוא ידרוש? ואכן, אנו עדים כיום ליותר ויותר דו"חות ותכניות, ביניהם גם דו"ח פדרלי בארה"ב שנוסח על ידי מומחים מטעם ה- National Research Council ודו"ח ה–2030 Horizon של מדינות ה- OECD, שטוענים כי יש לשנות לחלוטין את צורת הלימוד בבתי הספר- לא רק בנוגע לנושאים שאותם צריך ללמד, אלא גם לגבי האופן בו יש ללמדם.
האתגר המרכזי שעולה משינויים דרמטיים אלו הוא שלא ברור כיצד ללמד ולחנך צעירים בעולם שבו קצב השינויים הוא מהיר ביותר (מגה מהירויות) ובכלל לא ברור כיצד ייראה העולם כשהם יצאו לשוק העבודה, מה הם יצטרכו לדעת ואילו מקצועות יהיו בו. ובמילים אחרות למעשה איננו יודעים מה צופן להם העתיד שאליו אנו רוצים להכין אותם.  מתוך התייחסות לאתגר זה מסמכי המדיניות שמניתי מציעים כיום התבוננות מהפכנית באשר לנושאים שאותם צריך ללמד תלמידים ובעיקר לגבי האופן בו יש ללמדם.
הדו"חות מדגישים שחשוב ללמד את הצעירים מיומנויות שיישארו איתם ויתאימו גם לעולם שמאוד ישתנה כיון שהן בסיסיות לאדם, לתיפקודו ולמימוש הפוטנציאל שלו וכיון שניתן להיעזר בהן ולהעביר אותן מתחום לתחום, ממקצוע למקצוע; כלומר שהן ברי העברה. transfer  מיומנויות אלו מכונות במילים שונות בדוחות השונים וגם בישראל – תלוי עם מי אתם משוחחים – אבל רוב האנשים מכנים אותן מיומנויות המאה ה21
למעשה, מסמכים אלו מציעים לא פחות מאשר טרנספורמציה במטרות החינוך ובדרכי ההוראה. למשל, מסמך מרכזי ביותר שיצא השנה (2018) מטעם ארגון ה OECD ניסח את מטרותיו החינוכיות לקראת שנת 2030 כך:  

 "אנו מחויבים לעזור לכל לומד להתפתח כאדם שלם, לפתח את הפוטנציאל שלו או שלה ולעזור לעצב עתיד משותף שבנוי על רווחתם של יחידים, קהילות וכדור הארץ."

שימו לב! לא מדידת הישגים בתחומי תוכן שונים אלא פיתוח הפוטנציאל ורווחה אישית.  על פי גישות אלו החינוך צריך להתמקד בהקנייה ופיתוח של מיומנויות ואיכויות שהן בליבת מהותו של האדם ושיהיו משמעותיים גם בעולם שיכול להיות שונה מאוד ממה שאנחנו מדמיינים אותו עכשיו. איכויות אלו צריכות לכלול מיומנויות כאלה שיהיו רלוונטיות במגוון רחב של תחומים ושיהיה אפשר ל"העביר" אותן מתחום לתחום. לא – לא מדובר במיומנויות תיקשוב, מחשבים או טכנולוגיה, כפי שרבים טועים לחשוב. דווקא את המיומנויות האלה מרבית הצעירים, בחברת המידע החדשה, לומדים באופן אינטואיטיבי וללא כל הוראה מכוונת.

 

מיומנויות המאה ה-21", כפי שהן מכונות על ידי רבים, מתייחסות לשלושה תחומי תוכן שנתפסים קריטיים למימוש פוטנציאל ההצלחה וההגשמה העצמית של צעירים במאה ה- 21: 
מיומנויות תוך אישיות -בטחון עצמי, תחושת מסוגלות, הקשבה לעצמי והבנה של מה שקורה איתי, יכולת לזהות מה חשוב לי ולפעול מתוך מוטיבציה פנימית, יכולת לזהות ולווסת את הרגשות, ויכולת לווסת את ההתנהגות.
מיומנויות בין-אישיות– למשל אמפתיה, יכולת הקשבה, שיתוף פעולה, עבודה בצוות ויכולת לפתור קונפליקטים בינאישיים. 
ומיומנויות קוגניטיביות – מטה-קוגניציה – היכולת לחשוב על החשיבה שלך, יצירתיות וגמישות, ידע איך לפתור בעיות – בעיקר מורכבות, יכולת הסבר והמשגה וחשיבה ביקורתית.
כמובן, שעל מנת להקנות לתלמידים מיומנויות אלה, אנחנו צריכים לשנות שינוי מהותי את דרכי ההוראה ואת האקלים הבית ספרי.

  • עלינו לקדם אכפתיות, כבוד, הערכה ואמון בין כל השותפים במעשה החינוכי כאשר כולם מתנסים וחויים גם הענקת אכפתיות והקשבה וגם קבלתה.
  • עלינו לאפשר למורים ולתלמידים מרחב אוטונומי ותחושת חרות לקבל החלטות ולבחור מה לעשות לפחות בחלק מיום הלימודים.
  • עלינו לאפשר לתלמידים זמן, מרחב ושקט להקשבה והתבוננות פנימית בעצמם ולעיסוק ב"שאלות הגדולות של החיים".
  • עלינו להתייחס לאדם כיצור שלם ולא רק בהקשר העיוני שלו תוך שימוש בדרכים מגוונות על מנת לדעת ולהכיר את עצמנו ואת העולם.

נדרש להביא לקדמת הבמה למידה חווייתית ומגוונת, ותהליכי למידה המערבים רגשות, וגוף, אמנות ומרחבי הטבע. התמקדות רק בערוץ המילולי ללמידה, כפי שאנחנו עושים כעת, לא מאפשרת לצעירים ולמוריהם לבטא את כל מכלול הווייתם וכישרונותיהם. זה כאילו שאנחנו בוחרים לסייע לילדים לחזק רק את יד ימין שלהם ולא עוסקים בטיפוח הגוף כולו.

 

המודל שפרויקט חכמת הדעת והלב מציע כשמו כן הוא. הוא מבוסס על תפיסה הומניסטית  שמאמינה באדם וביכולותיו, ועל תפיסה הוליסטית ואינטגרטיבית של בית הספר, המורה והתלמיד והתלמידה. מתוך התבוננות על בית הספר כמכלול הוליסטי, כאילו הוא "אורגניזם" חי שכל חלקיו חשובים לתפקודו ההכשרה להוראת מיומנויות המאה ה- 21 תהיה עבור כל מורי ומורות בית הספר. תפיסה זו גם תואמת את אופיו של בית הספר היסודי שהוא קטן ואינטימי יותר מאשר בתי ספר בשלבי חינוך אחרים. מתוך התפיסה של התלמיד/ה כאדם שלם המודל יקיף את שלושת התחומים: רגשי, חברתי וקוגניטיבי. מעבר לכך המודל ההוליסטי יכלול גם ליווי ארגוני למנהל או למנהלת ולצוות ההנהלה.
אבל, יותר מכל מאופיין המודל המוצע בכך שהוא שם את המורה כאדם שלם ורב פנים – במרכז ; כלומר, המורה –  תחילה (teachers first). תוכניות התערבות רבות בתחום החינוכי מתמקדות בפדגוגיה ומנחות את המורה איך ללמד תוכנית לימודים מסוימת או מביאות תוכנית לימודים תוספתית שמעבר לתוכנית הלימודים הרגילה ואלו רק נחווים כמעמסה והנחתה על המורים והמורות. המודל החדשני של "חכמת הדעת והלב" יוצא מתוך התפיסה ש"המורה מלמדת את מי שהיא" –  you teach who you are  ושלכן עולמה הפנימי של המורה, היכולת שלה לאמפתיה, לרפלקציה ולהקשבה שלה לעצמה ולאחרים, הגמישות המחשבתית שלה, והיכולת לעצור ולתכנן הם קריטיים אם נרצה שתלמד מיומנויות אלו לתלמידים. בפרויקט כינינו סוג כזה של הוראה – "חכמת הדעת והלב". בהתאם לכך הפעילות בשיתוף עם המורים והמורות שמתוכננת למשך שנתיים תכלול דגש משמעותי קודם כל על המורה כאדם, ועל רכישת מיומנויות המאה ה- 21 קודם כל עבורה, כאשר התפתחותה האישית והמקצועית הן במוקד.

המחקר  מבקש לענות על צורך משמעותי של מערכת החינוך בישראל ולמעשה בעולם כולו בזיהוי הדרך האופטימלית ללמד צעירים מיומנויות מאה 21  אלו (רגשיות, חברתיות וקוגניטיביות).  הפרויקט המחקרי המוצע כולל מחקר רחב היקף וקפדני שעושה שימוש בתובנות ממחקרים קודמים ושיאפשר זיהוי של מודל התערבות אופטימלי  בבתי ספר יסודיים בישראל. במסגרת המחקר, המודל המוצע (וחלקים שונים שלו) יופעל במספר רב יחסית של בתי ספר (כ- 40 בתי ספר) ובמיגוון בתי ספר [באחוזוני טיפוח שונים ומסקטורים שונים (ממלכתי, ממלכתי-דתי)] ובאופן כזה שיאפשר אחר כך ליישמו בבתי ספר נוספים בקלות יחסית.

המחקר והמודל שהוא בודק, מבוססים על תפיסה הוליסטית ואינטגרטיבית של בית הספר, המורה והתלמיד. מתוך התבוננות על בית הספר כמכלול הוליסטי, ההתערבות תהיה עבור כל מורי בית הספר. תפיסה זו גם תואמת את אופיו של בית הספר היסודי שהוא קטן ואינטימי יותר מאשר בתי ספר בשלבי חינוך אחרים. מתוך התפיסה של התלמיד כאדם שלם המודל יקיף את שלושת התחומים והמחקר יבדוק האם אכן התערבות שתכלול מיומנויות חברתיות, רגשיות וקוגניטיביות יחדיו תהיה טובה יותר מאשר התערבות שתכלול מיומנויות רגשיות וחברתית בלבד או התערבות שתכלול מיומנויות קוגניטיביות בלבד.

מעבר לכך המודל המוצע ינסה לענות על אחת הבעיות הקשות ביותר בהקשר של התערבויות במערכות חינוך והיא מידת הקיימות של השפעת התוכנית גם אחרי שהמחקר או ההתערבות הסתיימו. כדי לענות על הצורך בשינוי בר-קיימא המודל המוצע כולל שני מנגנונים מרכזיים ליצירת הפנמה ושינוי בר קיימא: האחד – התערבות ברמה של המנהל וצוות ההנהלה שתועבר במחצית מבתי הספר שמטרתה יצירת תנאים ואקלים בית ספרי שיאפשר ויקדם את השינוי הרצוי בדרך ההוראה, והשני – מיקוד במורה וברכישה שלו את המיומנויות הללו קודם כל עבור עצמו . תוכניות התערבות רבות מתמקדות בפדגוגיה ומנחות את המורה איך ללמד תוכנית לימודים מסוימת.
התפיסה ההוליסטית לגבי המורה אותה מאמץ המחקר המוצע מניחה ש"מורה מלמד את מי שהוא" ושלכן עולמו הפנימי של המורה, היכולת שלו לאמפתיה, לרפלקציה ולהקשבה שלו לעצמו ולאחרים הם קריטיים ביכולתו ללמד מיומנויות אלו לתלמידים. אנו מכנים סוג כזה של הוראה – "חכמת הדעת והלב". בהתאם לכך ההתערבות עם המורים שמתוכננת למשך שנתיים תכלול דגש משמעותי קודם כל על המורה כאדם, ועל רכישת מיומנויות המאה ה- 21 קודם כל עבורו- בהקשר הרחב. בעקבות תהליך זה, יבוצע תהליך התערבותי המקדם את הפדגוגיה של הוראת מיומנויות אלו. המודל המחקרי יאפשר בחינה של השפעות כל אחת מהתערבויות רגשית-חברתית, קוגניטיבית, וארגונית, ושילובים שונים שלהן, על קידום מיומנויות המאה ה 21. בחינה זו תאפשר זיהוי ההשפעות הייחודיות והמשותפות של כל התערבות וצירוף התערבויות. השערתנו היא ששילוב של שלושת ההתערבויות (רגשית-חברתית, קוגניטיבית, וארגונית) ודגש על המורה כאדם, ייצרו שינוי טרנספורמטיבי בר-קיימא בבית הספר ובקרב המורים והתלמידים. אנו משערים שהשינוי בקרב המורים ואימוץ מיומנויות המאה ה- 21 עבור עצמם יהוו משתנה מרכזי שיתווך את השפעת ההתערבות על התלמידים.

שיטת המחקר

מערך המחקר כולל מחקר מחקר ניסוי (פילוט) של חמישה בתי ספר במשך ארבע שנים ומחקר רוחב ואורך עם כ – 30 בתי ספר שיחל כשנה לאחר התחלת הפיילוט וימשך שלוש שנים. ההתערבות עצמה תארך שנתיים ומחקר המעקב אחריה יבדוק עד כמה השינוי שהתרחש (בהנחה שהוא אכן יתרחש) הינו בר-קיימא.
מדידות חוזרות לאורך שנות המחקר ומחקר איכותני של תהליך השינוי יאפשרו לקבל מידע בזמן אמת לגבי התהליך הבית ספרי  ולשנות ולהתאים אותו במידת הצורך. מורים, תלמידים (החל מכיתה ד' ואילך) ואנשי הנהלה בבית הספר ימלאו שאלונים ואנו אף נערוך תצפיות מובנות על מנת להעריך את התנהלות המורה בכיתתו ולמדוד תהליכים פדגוגיים שהומלצו לקידום מיומנויות המאה ה- 21 על ידי פלגרינו והילטון (2012), שעל הדו"ח שלהם התבסס הקול הקורא למחקר זה.  למעשה, המחקר יכלול פיתוח כלי הערכה יחודיים למטרה זו וגם זו תהיה תרומה חשובה של המחקר.  דגימת בתי הספר תיעשה באמצעות קשר עם כ 5-6 ערים ומועצות אזוריות, כאשר בתוך כל עיר/מועצה יידגמו בתי ספר מסוגים שונים.  ההתערבות מיועדת להיות בהלימה לשגרת החיים הבית ספרית במערכת החינוך בישראל ולכן ההתערבות תינתן במסגרת יום ההיערכות, וכהשתלמות מוסדית בת 30 שעות בכל שנה – במשך שנתיים. בנוסף, ההתערבות תכלול  מנחה / מדריך שיכנס לישיבות צוותי הוראה כדי לסייע ברפלקציה על והטמעה ויישום של המיומנויות הנדונות. מימון נוסף אם יידרש יתקבל מהמועצה המקומית / עירייה (מימון זה יהווה חלק מן ההסכם עימם לצורך עריכת המחקר).
בתי ספר בקבוצת הביקורת בה לאורך המחקר ייערכו מדידות אך ללא התערבות יעברו, לאחר סיום המחקר הפורמלי, התערבות שהרכבה ואופייה כבר יתבססו על התובנות מן המחקר לאחר סיומו (במידה ויושג התקציב והאישורים הנדרשים- למשל מהרשות המקומית, בדומה לבתי הספר בקבוצות הניסוי).

 

 עם סיומו, הפרויקט שמשלב עשייה משותפת בין אנשי אקדמיה לאנשי חינוך יציע  מודל התערבות מבוסס מחקר שיהיה פורץ דרך, לקידום למידה מעמיקה של מיומנויות המאה ה21 בבתי ספר יסודיים. זה יהיה מודל  שנוסה בארץ, במחקר מוקפד ורגיש לצרכים ולמבנים של מערכת החינוך בישראל ושמציע תפיסה הומניסטית, אינטגרטיבית והוליסטית של הוראה והתנהלות חינוכית, שמאופיינת על ידי איזון חכם בין הדעת ללב, בין רגש וקוגניציה ובין צרכי ההווה לאופק המרתק והלא נודע של העתיד.

צוות הפרוייקט

פרופ' עפרה מייזלס חוקרת שותפה מאוניברסיטת חיפה. פרופ' לפסיכולוגיה התפתחותית בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ופסיכולוגית קלינית; שימשה כדיקן הפקולטה לחינוך וכיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.
מחקריה התבססו על תיאוריית ההתקשרות ועסקו ביחסים קרובים (רומנטיים, חברויות) ובעיקר ביחסי הורים ילדים תוך דגש על ההקשר החברתי-תרבותי הישראלי והמעבר מהתבגרות לבגרות בישראל. בנוסף התמקדה במערכת המוטיבציונית של טיפול (CARING) וכתבה על כך ספר – The Caring Motivation- שיצא לאור בהוצאת אוקספורד. יש לה כ-100 פרסומים שונים, מאמרים, פרקים וספרים במיגוון במות פרסום.
בעשור וחצי האחרונים היא מתמקדת במחקר על המימד הרוחני של ההתפתחות האנושית ועל חיפוש משמעות והתפתחות רוחנית. היא הייתה בין יוזמי ומארגני הכנס האקדמי הישראלי לחקר רוחניות עכשווית ובין מקימי התוכנית לתואר שני בהתמחות בפסיכותרפיה אינטגרטיבית גוף-נפש-רוח.
לאחרונה הקימה עם עוד שותפים את המרכז הרב-אוניברסיטאי לחקר וטיפוח רוח האדם. דוא"ל: ofram@edu.haifa.ac.il

ד"ר שירי לביא חוקרת שותפה מאוניברסיטת חיפה. חוקרת בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה. מחקרה, שנעשה ברובו מפרספקטיבה של פסיכולוגיה חיובית, עוסק בעיקר במערכות יחסים, חוזקות אופי (ופיתוחן), ותחושת משמעות. בשנים האחרונות, מחקרה של ד"ר לביא מתמקד בחקירת תחומים אלו בעיקר בקרב מורים ובארגוני חינוך.
מחקריה של ד"ר שירי לביא פורסמו בכתבי עת מובילים בפסיכולוגיה חיובית, פסיכולוגיה ארגונית, וחינוך, והיא מכהנת כעורכת-משנה (co-editor) של כתב העת הבינלאומי המוביל Journal of Happiness Studies. היא חברה בועדת ההיגוי של החטיבה החינוכית של האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה חיובית, והובילה את הכנס של החטיבה בבודפשט ב- 2018.   

פרופ' רוזה לייקין ד"ר רוזה לייקין היא פרופסור לחינוך מתמטי וחינוך מחוננים בפקולטה לחינוך,  ומשמשת כיום כדיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. המחקר והפרקטיקה שלה כוללים שלושה תחומים הקשורים זה לזה: יצירתיות ויכולת מתמטית; ידע והתפתחות מקצועית של מורים ומורי מורים למתמטיקה; אתגרים מתמטיים בחינוך. היא מתעניינת בשילוב של מחקר נוירו-קוגניטיבי בתחום החינוך המתמטי. פרופ' לייקין היא ראש החוג לחינוך מתמטי וראש מרכז חמ"ה – המרכז האינטרדיסציפלינרי לחקר וקידום המחוננות וההצטיינות  (RANGE Center), הכולל מעבדה הנוירו-קוגניטיבית לחקר יצירתיות, יכולת ומחוננות אוניברסיטת חיפה. במהלך 2012-2017 כיהנה כנשיאת MCG – הקבוצה הבינלאומית ליצירה מתמטית ומחוננות (המזוהה עם ICMI http://igmcg.org/). בשנים 2013-2017 שימשה כראש ועדת המקצוע המתמטיקה במשרד החינוך. היא ערכה 10 כרכים מחקריים הקשורים למחקר בחינוך מתמטי וחינוך של מחוננים, ופרסמה יותר מ -150 מאמרים שעברו שיפוט עמיתים בכתבי עת, ספרים ובכנסים. בשנת 2014 היא הקימה ועד עתה גם מובילה את "מועדון ה- 5 " – קהילות מורים המלמדים מתמטיקה ברמה של 5 יח"ל שכולל יותר מ 350 מורים בכל רחבי הארץ. כיום היא מובילה מחקר ופיתוח במסגרת פרויקטים "מדרגות ל-5" ו"מפת"ח מתמטי" המכוונים להוראה ולמידה של המתמטיקה בכיתות הטרוגניות. פרטים נוספים ראו באתר http://ps.edu.haifa.ac.il /roza-leikin.html

פרופ' (אמריטוס) זמירה מברך היא פרופ' מן המניין באוניברסיטת בר-אילן.  מחקריה התמקדו בחקר תהליכים מטה-קוגניטיביים בקרב תלמידים מהגיל הרך ועד לסטודנטים באוניברסיטאות והכשרת מורים. היא פיתחה פדגוגיה מטה-קוגניטיבית המופעלת באופן נרחב בארץ ובחו"ל, בעיקר בתחומי מתמטיקה ומדעים. לאחרונה, היא משתתפת במחקר רחב היקף "חכמת הדעת והלב" יחד עם חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן. כמו כן  היא משתתפת כמומחית בפרויקט של ה OECD המתמקד בקידום יצירתיות וחשיבה ביקורתית בבתי הספר. במסגרות אלה, היא מעצבת וחוקרת פדגוגיה ייחודית המותאמת לפיתוח יצירתיות וחשיבה ביקורתית בקרב תלמידים ומורים. היא כלת פרס לנדאו 2004 על תרומתה לחקר החינוך, פרסמה עשרות מחקרים, משמשת כחברת מערכת בארבעה כתבי עת בינלאומיים ולימדה מאות סטודנטים שחלקם משולבים בתפקידים בכירים במערכת החינוך.  ספרה האחרון Critical Maths for Innovative Societies: The Role of Metacognitive Pedagogies בהוצאת ה OECD תורגם ליפנית ולספרדית. פרופ' מברך שימשה בתפקידי מינהל רבים וביניהם: ראש בית הספר לחינוך (שתי קדנציות נפרדות), מדענית ראשית במשרד החינוך, ראש המכון לאינטגרציה, ראש קבוצת מחקר בינלאומית בארגון  EARLI: European Research on Learning and Instruction, סגנית רקטור באוניברסיטת בר אילן, דיקאנית הפקולטה למדעי החברה, ולאחרונה נשיאת המכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין. פרופ' מברך הייתה החוקרת הראשית במחקר PISA  בישראל, הראש האקדמי של הגף לקידום תלמידים מחוננים ומצטיינים, חברה בוועד המנהל של החברה להגנת הטבע וחברה במרכז טאוב למחקר בתחומי חינוך וחברה. כיהנה בעשרות רבות של וועדות בנושאי חינוך. וקטנה לסיום: לצד פעילותה הענפה בתחום האקדמי, עוסקת מברך גם בציור בסגנון מופשט, צבעוני מאד ועז מבע. מציגה בתערוכות בארץ ובחו"ל. 

פרופ' מיכל ציון  חוקרת שותפה מאוניברסיטת בר אילן. פרופ' מיכל ציון היא בעלת דוקטורט מהאוניברסיטה העברית בירושלים בתחום חקר הסרטן וכיום פרופ' להוראת המדעים בביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר אילן. פרופ' ציון עמדה בראש התוכנית להוראת המדעים לתואר שני ושימשה כסגנית ראש ביה"ס לחינוך, וראש המסלול להכשרת מורים בביולוגיה. מחקריה עוסקים בהוראת ולמידת חקר תוך דגש על ההיבטים הדינמיים והמטה-קוגניטיבים בתהליך הלמידה. כמו כן, חוקרת פרופ' ציון היבטים הקשורים לחינוך לבריאות, חינוך סביבתי, והיא משתפת פעולה עם חוקרי מוח וחוקרים מתחום מדעי החיים. בשנת 2017, זכתה פרופ' מיכל ציון בפרס רקטור בר אילן לחדשנות מדעית. פרופ' מיכל ציון פרסמה עשרות מחקרים בבמות פרסום יוקרתיות. בנוסף, פרופ' מיכל ציון משמשת כראש אקדמי של המרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות הביולוגיה בבתי הספר בישראל, אשר נותן תשתית אקדמית וטכנית להוראת החקר בביולוגיה בישראל. דוא"ל Michal.zion@biu.ac.il

 

 

גב' שלי רוטה

מרכזת הפרוייקט וצוות ההתערבות הקוגניטיבית

ד"ר ניר פלג

צוות ההתערבות הקוגניטיבית

גב' סביון אור

צוות ההתערבות הרגשית/חברתית

מר שי חנין

צוות ההתערבות הרגשית /חברתית

מר רוני לנדאו

צוות ההתערבות הארגונית

גב' עינת קרניאל

צוות ההתערבות הארגונית

מר ניב גרינשפן

צוות ההתערבות הקוגנטיבית

גב' רותם לוי

צוות ההתערבות הקוגנטיבית

ד"ר ניבה דולב

צוות ההתערבות הרגשית /חברתית

מר רן כץ

צוות ההתערבות הארגונית

גב' יעל רובינשטיין

צוות ההתערבות הארגונית

גב' גלית חנין

צוות ההתערבות הרגשית /חברתית

ד"ר נורית פז - ברוך

צוות פיתוח מדידה והערכה

גב' אימאן נעמה

צוות פיתוח מדידה וההערכה

גב' איריס וולברג

צוות פיתוח מדידה והערכה

ד"ר רותם מאור

צוות פיתוח מדידה והערכה

גב' שירז רייקין

צוות פסיכולוגים חינוכיים

גב' ליאור אריאל

צוות פסיכולוגים חינוכיים

גב' אורית גולדשטיין

צוות פסיכולוגים חינוכיים

גב' אנדרה רפאלה מלול - לוי

צוות פסיכולוגים חינוכיים

מר צבי שורק

צוות פסיכולוגים חינוכיים

מצורפת מצגת לעיונכם: